הדרים, נשירים, טרופיים, ארץ־ישראליים וגם זנים מיוחדים.

לכל קבוצת עצים יש את אקלים "הבית" שלה, שבו היא צומחת ומניבה פרי באופן מיטבי. לכל סוג פרי יש את תנאי האקלים הטובים ביותר לגדול, וכל עץ יחיד דורש את התנאים הספציפיים לו.

הדרים אוהבים את סביבת השפלה — לחות וחום גבוהים, אבל לא בהגזמה. עץ הלימון חריג ביכולתו להסתגל לתנאי אקלים שונים, אבל התפוז, הקלמנטינה, הפומלה והאשכולית יחגגו בשפלת החוף, מקו גדרה לחדרה. גם בקעת החולה והכנרת מספקות תנאי אקלים מושלמים.

נשירים אוהבים את ההר הגבוה: פחות לחות, יותר קור. הדובדבן והתפוח מעדיפים את הקור על האפס, את השלג בפסגות הגליל העליון וצפון הגולן — קור שמאפשר להם "לישון" טוב ולהתעורר בכוח עם צימוח מוגבר. האפרסק, השזיף, האגס והמשמש מסתפקים גם כשהטמפרטורה לא יורדת לאפס, בקו ההרים של 400 מטר מעל פני הים: יכול ביער יתיר, יכול בדרום הגולן או בהרי יהודה. הפקאן, אגוז מלך ושקד יורדים אפילו יותר נמוך — נאמר שיש בריזה קרירה בערב ובלילה; אם מוסיפים לזה את צינת הבוקר, הם "נרדמים" ויתעוררו היטב. יכולים להתפתח גם בעמק אילון, עמק האלה ומושבות השומרון.

הסביבה הטבעית של הטרופיים היא אזור המשווה, בחום הכי גבוה ובלחות הנושקת ל־100%. בעצם, אפשר לומר שהאבוקדו, הליצ'י, המנגו, הפפאיה והגויאבה, המוכרים לנו היטב, נדדו קצת צפונה ממקומם הטבעי והם הסתגלו למזג האוויר המדמה את סביבת הגידול הטבעית שלהם. יכול אף לומר שסביבת הגידול עצמה נדדה קצת והתרחבה מעבר לקו המשווה. אנחנו מרגישים את זה כל קיץ מחדש.

הארץ־ישראליים, העצים המקומיים, יגדלו ויתפתחו היטב בכל תנאי האקלים של ישראל, בהר ובשפלה. ראש וראשון לעצים — הזית — ניתן למצוא בכל מקום. מיד אחריו, מלך הפירות, הרימון. לא סתם יש לו כתר — הוא המלך; יניב פרי משובח איפה שלא ניטע אותו. התאנה, אשר נפגעה בשנים האחרונות ממזיקים ומחלות שונות, וכבר לא רואים אותה הרבה גדלה בר כמו בעבר, וגם בגינות הפרטיות קשה למצוא עצי תאנה המבשילים פירות, נשארה ועודנה עץ חזק היכול לגדול איפה שרק נשתול. התמר אמנם יעדיף את בקעת הירדן וים המלח; דווקא שם, בתנאי האקלים הקיצוניים של אזורים אלו, הוא בשיא תפארתו. אולם גם הוא, כמו שאר פירות שבעת המינים, ייהנה בכל קרקע ישראלית. מה נשאר, חוץ מחיטה ושעורה? הגפן, עץ מיוחד במינו, בצורת צימוח מיוחדת במינה, עם טיפול מיוחד במינו, המוציא פרי מיוחד במינו ואין צורך להוסיף, אשר מעדיף את ההר הגבוה אך שמח בחלקו איפה שלא נשים אותו.

לזנים המיוחדים יש תנאי אקלים ספציפיים לכל סוג פרי. לא אפרט, אלא ניקח לדוגמה קפה: גדל בקו אורך המכונה "חגורת הקפה", שהוא בעצם בשליש התחתון של חצי הכדור הצפוני — קו ברזיל / אתיופיה / וייטנאם.

אני מגיע להרבה גינות וחצרות בפרטי, עם עצי פרי למיניהם — נמשיך בפרק הבא.