עץ בוגר יכול להגיע למשקל של כמה טון בקלות ולגובה של עשרות מטרים. התצורה שלו יוצרת מפרש רחב המתמודד עם עומסים בלתי הגיוניים.
אם קצת נחשוב על זה, איך בכלל העץ מחזיק מעמד? איך הוא מצליח לשמור על הגובה הזה עם המשקל הרב?
דרך אחת של העץ לצמוח לגובה בלי לאבד כוח היא המתח שהוא יוצר בגופו על ידי הסיבים המרכיבים אותו. העץ כולו עשוי מסיבים צפופים וארוכים. כל גופו של העץ מעלה אנרגיה, מים ומינרלים מהשורש ועד לצמרת. בתהליך איטי וקבוע יש תנועה של חומרים מלמטה למעלה; התנועה הזו יוצרת את המתח שמחזיק את העץ בכל הדרו.
אפשר לשים לב להבדל הרב במתח של ענף כאשר הוא מחובר לעץ לבין ענף שכבר נגזם באמצעות המסור — ענף המחובר לעץ, כמו הגזע כולו כל עוד הוא בקרקע, ייחתך בקלות רבה יותר מאשר ענף המוטל על הקרקע מנותק.
כאשר הסביבה של העץ נפגעת, נפגע גם התהליך הזה והעץ מתחיל להיחלש ולנטות הצידה, עד כדי קריסה. לפעמים התגובה שלו תהיה להפיל ענף כדי לשמור כוח לשאר.
אז כדי לעזור לעץ להחזיק את עצמו גם כשקשה לו, או כדי למנוע קריסה, אם תש כוחו והוא הולך ליפול, נפעל בשתי דרכים.
אפשרות אחת — לקשור את ענפי העץ המרכזיים, פחות או יותר בשני השלישים העליונים שלו, בזווית נגדית לנטייה שלו, לבסיס חזק! כמו שלד הבניין הקרוב, או לכל נקודת עגינה בגובה המסוגלת לשאת משקלים רבים.
אפשרות שנייה היא לבנות עמוד תומך או כמה עמודים בצד העלול לקרוס ולתת לעץ להישען עליהם.
יכול להיות שהעץ יישאר במצב שלו שנים רבות והתמיכה שלו תופעל רק במצב קיצון של קריסה, ויכול להיות שהעץ ימשיך בנטייה שלו אט־אט, אבל ייעצר על מתח הכבלים שקשרנו אותו אליהם, או יישען על העמוד. בשני המקרים מנענו מהעץ ליפול ועזרנו לו לחיות עוד הרבה שנים.