תכנון נכון של השקיה בגינה מחלק את המים לארבעה ברזים:

אחד לעצים.

שני לשיחים ולגדר חיה.

שלישי לדשא.

רביעי לפרחים, לירקות, לצמחי תה ולתבלינים.

במיוחד בשיא הקיץ, לא הגיוני שהעצים יקבלו מים כמו הדשא. גם הפרחים או הירוקים — נענע, בזיליקום, עלים למיניהם ושאר צמחי התה — צריכים לקבל יותר מים ובתדירות גבוהה יותר.

נתמקד בכל צמח ונסביר את דרך ההשקיה המיטבית שלו:

עצים

העצים נחלקים לעצי נוי ולעצי פרי. באופן כללי, לכל העצים כדאי לתת כמות מים גדולה בפעימות ארוכות, כלומר השקיה ארוכה של כמה שעות, בהפרש של כמה ימים או שבוע בין השקיה להשקיה.

כאשר עצי הפרי מתחילים להניב פירות, כדאי להגדיל את כמות המים, כיוון שהעץ צורך יותר, וגם אנחנו רוצים שהפירות יהיו גדולים ומתוקים.

דשא

הדשא אוהב הרבה מים ומאדה אותם מהר, בפרט כשהוא חשוף לשמש. ישנם זנים רבים של דשא, וכמות המים הרצויה משתנה גם לפי החשיפה לשמש. אבל אפשר לומר כי השקיה פעם ביומיים, במשך כחצי שעה בכל בוקר, תיתן את כמות המים המספיקה.

יש לזכור שזה משתנה בהתאם לזן ולחשיפה לשמש, וגם, כמו כל דבר בחיים, לעלות המים. לכן צריך להגיע לאיזון הנכון כדי לקבל דשא מוריק, ולהחליט אם להוסיף זמן השקיה או להפחית.

שיחים וצמחים עמידים

שיחים וצמחים עמידים יותר, כמו ורדים לדוגמה, וכן גדר חיה, שהיא לרוב שיח מתוחזק וקטן יחסית, צורכים פחות מים מעצים. עם זאת, כדאי לתת להם מים בתדירות גבוהה יותר. השקיה פעם בשלושה ימים, למשך כשעה בכל פתיחה, אמורה להספיק.

שוב, יש לזכור שצמחים הם אורגניזמים חיים, וכל צמח מגיב אחרת למיקומו ולאקלים שלו. על ידי ניסוי וטעייה כדאי למצוא גם כאן את האיזון המיטבי לגינה ירוקה ופורחת.

פרחים, ירקות, צמחי תה ותבלינים

אלו הצמחים העדינים בגינה, הדורשים את מרב תשומת הלב, ולכן תדירות ההשקיה עולה. השקיה פעם או פעמיים ביום, למשך כ־20 דקות, תשאיר את הפרחים פורחים, את התבלינים מפיצים ריח ואת הירקות צומחים — לקטוף ולאכול.

כיום רוב מערכות ההשקיה מגיעות עם ארבע יציאות — ארבעה ברזים אוטומטיים הנשלטים על ידי מחשב. אז לא להתעצל: לפרוס את צינורות ההשקיה בהתאם ולתת לגינה את הטוב ביותר שאפשר. זה כל כך מהנה.